אודות
עו”ד ניר שי חבר בלשכת עורכי הדין משנת 2009. בעל שני תארים במשפטים LL.B. ו- LL.M.
בעל ניסיון עשיר בייצוג בערכאות השונות לרבות בבתי המשפט האזרחיים ובבתי דין הרבניים.
שיתוף פעולה הדוק עם לקוחותינו מהווה חלק בלתי נפרד מהתהליך המתמשך. בעזרת הידע והניסיון הרב, אנו עוזרים להם להשיג את מטרותיהם ותוכניותיהם של הלקוחות. עם ניסיון של 15 שנים בטיפול במשפטים מורכבים, ניתן לסמוך שנעשה כל מאמץ כדי לספק לך את הייצוג הכי מקצועי ואמין.
השורה התחתונה של הלקוח היא הראשונה בראש סדר העדיפויות. אנו נמצאים בתקשורת מתמדת עם הלקוח שאנו משרתים ומחויבים לקדם את הצרכים והרצונות המידיים שלו. עבודה נמרצת סביב השעון על מנת להגיע לתוצאות מקסימליות בזמן מינימלי.
במהלך חייו יצא לו ללמוד מגדול המשפטנים שקמו במדינת ישראל. עו”ד ד”ר יעקב וינרוט ז”ל
משפטן דגול, בעל ידע וחכמה למכביר. איש יקר. אהוב על הבריות. איש של חסד וצדקה שרק מעטים יודעים, תמיד שאף להגיע להישגים ללא פשרות אבל מעולם לא לשכוח את הזולת.
הייצוג המשפטי שלך בידיים טובות – למה לבחור בעו"ד ניר שי?
ליווי והנחיית לקוחות בתהליכים מורכבים ומייגעים
שירות מקצועי ותוצאות מקסימליות בזמן קצר
פתרונות יצירתיים וחדשניים לעולם המשפט
יכולת ליטיגציה מוכחת בערכאות המשפטיות השונות
יחס אישי ושיתוף פעולה הדוק עם הלקוחות
ניסיון עשיר בדיני משפחה
מידע חיוני: תשובות לשאלות חשובות
הסדרי שהות משותפים משמעם שהילדים מבלים זמן שווה או כמעט שווה עם כל אחד מההורים, ושני ההורים שותפים באופן שווה בגידול הילדים ובהחלטות משמעותיות בחייהם. לעומת זאת, הסדרי שהות לאחד ההורים מתארים מצב שבו הילדים גרים בעיקר עם הורה אחד, וההורה השני מקבל זמנים קבועים לפגוש את הילדים (למשל, בסופי שבוע או חגים).
כדי לקבוע הסדרי שהות משותפים, בית המשפט בוחן את טובת הילד, ומוודא ששני ההורים מסוגלים לשתף פעולה באופן שמשרת את טובת הילד, כמו גם את הקשר של הילדים עם כל אחד מההורים. במקרים בהם יש קונפליקטים משמעותיים בין ההורים או חוסר תקשורת חיובית, בית המשפט עשוי להחליט שהסדרי שהות עם הורה אחד עדיפים לטובת יציבות הילד.
בישראל, באופן כללי, בגידה אינה משפיעה ישירות על חלוקת הרכוש בין בני הזוג. חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע כי הרכוש המשותף יתחלק שווה בשווה, ללא קשר לסיבות הגירושין. עם זאת, בגידה עשויה להשפיע על תהליכים אחרים, כמו משמורת על ילדים או תשלום מזונות, אם ניתן להוכיח שהיא משפיעה לרעה על טובת הילד או על תפקודו של אחד ההורים. חשוב לזכור שהחלטות בנושאים אלו מתקבלות בבית המשפט תוך התחשבות בטובת הילד ובהוכחות קונקרטיות.
גישור הוא תהליך שבו בני הזוג נפגשים עם צד שלישי ניטרלי (המגשר) כדי לפתור סכסוכים ולגבש הסכמות באופן ידידותי מחוץ לכותלי בית המשפט. המטרה היא לשמור על מערכת יחסים מתורבתת, במיוחד אם יש ילדים, ולחסוך זמן וכסף.
לעומת זאת, ליטיגציה מתבצעת בבית המשפט, שם כל צד מיוצג על ידי עורך דין, וההחלטות מתקבלות על ידי שופט. הליטיגציה לרוב יותר תוקפנית, עלולה להימשך זמן רב ולעלות יותר כסף, ובסופה ייתכן שתוצאת המשפט לא תהיה לרוח אחד מהצדדים. גישור מתאים יותר למי שרוצה לנסות להגיע להסכם בדרכי שלום, בעוד ליטיגציה מתאימה במקרים בהם יש מחלוקות עמוקות שלא ניתן ליישב מחוץ לבית המשפט.
הליך יישוב סכסוך נועד לסייע לבני זוג הנמצאים בסכסוך גירושין או בסכסוכים משפחתיים אחרים לנסות להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט. מטרת ההליך היא להפחית את המתח והעימותים בין הצדדים, תוך התמקדות בשיתוף פעולה ובטובת הילדים אם ישנם.
במסגרת הליך יישוב סכסוך, הצדדים נפגשים עם אנשי מקצוע כגון מגשרים, יועצים משפחתיים או עורכי דין, כדי לנסות לגבש הסכמות בנוגע לנושאים כמו חלוקת רכוש, משמורת ילדים והסדרי שהות, תשלום מזונות וכדומה. אם הצדדים מגיעים להסכמות, ניתן להגישן לאישור בית המשפט, מה שמאפשר סיום ההליך בצורה מהירה וידידותית יותר. במידה וההליך אינו מצליח, הצדדים יכולים להמשיך להליכים משפטיים בבית המשפט.
הלכת בע"מ (בע"מ 919/15), שניתנה על ידי בית המשפט העליון בישראל בשנת 2017, שינתה באופן מהותי את האופן בו נקבעים מזונות ילדים בגירושין. לפי ההלכה החדשה, כאשר ישנם הסדרי שהות משותפים והכנסות ההורים דומות, חובת תשלום המזונות לא תיפול באופן אוטומטי על האב כפי שהיה נהוג בעבר. תחת זאת, שני ההורים יחלקו את הנטל הכלכלי בהתאם להכנסותיהם היחסיות ולזמן שהותם עם הילדים.
המשמעות היא שבמקרים של שהות משותפת והכנסות דומות, ייתכן שהאב לא יידרש לשלם מזונות כלל, או שהסכום יופחת משמעותית, מתוך רצון להביא לשוויון מגדרי ולהגברת האחריות ההורית של שני הצדדים