יפויי כוח מתמשך
יפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי שמאפשר לאדם להעביר את הסמכות לקבל החלטות בשמו לאדם אחר, במקרה שהוא יהיה בלתי כשיר לקבל החלטות בעצמו בעתיד. בשים לב רק עו"ד עם הסמכה ממשרד המשפטים יכול לערוך יפויי כוח מתמשך :
להלן מספר יתרונות של יפוי כוח מתמשך:
1. שמירה על האוטונומיה והבחירה האישית – היפוי כוח מאפשר לאדם לבחור מי יקבל את ההחלטות בשבילו במקרה של אי כשירות, בהתאם לרצונותיו.
2. הימנעות מהליכים משפטיים מסובכים – במקום להעביר את הסמכות לקבלת החלטות לבית משפט, היפוי כוח מאפשר לעשות זאת בצורה פשוטה יותר.
3. שמירה על פרטיות ופחות מעורבות של גורמים חיצוניים – ההחלטות מתקבלות בין האדם למיופה הכוח, ללא מעורבות של בית משפט או רשויות אחרות.
4. גמישות והתאמה אישית – ניתן לעצב את היפוי כוח בהתאם לצרכים ורצונות האדם, כך שיתאים לו באופן אישי.
5. הבטחת המשכיות בקבלת החלטות – במקרה של אי כשירות, מיופה הכוח יכול להמשיך ולקבל החלטות בשם האדם, מבלי להפריע לשגרת חייו.
6. יפוי כוח מתמשך מאפשר לאדם לשמור על שליטה ובחירה אישית גם במקרה של אי כשירות עתידית, תוך הימנעות מהליכים משפטיים מסובכים.
7. מניעת מחלוקות משפחתיות – כאשר האדם קובע מראש מי יהיה מיופה הכוח, זה יכול למנוע סכסוכים ומחלוקות בין בני המשפחה על מי יקבל את ההחלטות.
8. שמירה על יכולת קבלת החלטות גם בזמן מחלה או אבדן כשירות – היפוי כוח מבטיח שההחלטות ימשיכו להתקבל בהתאם לרצון האדם, גם אם הוא יאבד את כשירותו.
9.חיסכון בעלויות – בהשוואה להליכים משפטיים מורכבים, יפוי כוח מתמשך הוא פתרון פשוט ויעיל יותר מבחינה כספית.
10. הקלה על המטפלים והמשפחה – מיופה הכוח יכול לטפל בענייני האדם ולקבל החלטות במקומו, מה שמקל על המשפחה והמטפלים.
11. יכולת לכלול הנחיות מפורטות – ניתן לכלול בתוך היפוי כוח הנחיות ספציפיות לגבי טיפול רפואי, ניהול נכסים ועוד, כך שהרצון האישי יישמר
מוכנים לעשות את הצעד הבא?
צרו קשר עכשיו לקבלת ייעוץ מקצועי ומותאם אישית.
עוד בנושא
הסדרי שהות קטינים
קרא עוד 
"גירושין וילדים: האם הם קורבנות או חזקים?"
קרא עוד
הסכם הורות משותפת
קרא עוד
מידע חיוני: תשובות לשאלות חשובות
מה ההבדלים בין הסדרי שהות משותפים לבין הסדרי שהות לאחד ההורים, וכיצד מחליטים על הסדרי שהות משותפים? הסדרי שהות משותפים משמעם שהילדים מבלים זמן שווה או כמעט שווה עם כל אחד מההורים, ושני ההורים שותפים באופן שווה בגידול הילדים ובהחלטות משמעותיות בחייהם. לעומת זאת, הסדרי שהות לאחד ההורים מתארים מצב שבו הילדים גרים בעיקר עם הורה אחד, וההורה השני מקבל זמנים קבועים לפגוש את הילדים (למשל, בסופי שבוע או חגים).
כדי לקבוע הסדרי שהות משותפים, בית המשפט בוחן את טובת הילד, ומוודא ששני ההורים מסוגלים לשתף פעולה באופן שמשרת את טובת הילד, כמו גם את הקשר של הילדים עם כל אחד מההורים. במקרים בהם יש קונפליקטים משמעותיים בין ההורים או חוסר תקשורת חיובית, בית המשפט עשוי להחליט שהסדרי שהות עם הורה אחד עדיפים לטובת יציבות הילד.
מהי ההשפעה של בגידה על הסכם הגירושין או חלוקת רכוש? בישראל, באופן כללי, בגידה אינה משפיעה ישירות על חלוקת הרכוש בין בני הזוג. חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע כי הרכוש המשותף יתחלק שווה בשווה, ללא קשר לסיבות הגירושין. עם זאת, בגידה עשויה להשפיע על תהליכים אחרים, כמו משמורת על ילדים או תשלום מזונות, אם ניתן להוכיח שהיא משפיעה לרעה על טובת הילד או על תפקודו של אחד ההורים. חשוב לזכור שהחלטות בנושאים אלו מתקבלות בבית המשפט תוך התחשבות בטובת הילד ובהוכחות קונקרטיות.
מהם ההבדלים בין גישור לגירושין לליטיגציה בבית המשפט? גישור הוא תהליך שבו בני הזוג נפגשים עם צד שלישי ניטרלי (המגשר) כדי לפתור סכסוכים ולגבש הסכמות באופן ידידותי מחוץ לכותלי בית המשפט. המטרה היא לשמור על מערכת יחסים מתורבתת, במיוחד אם יש ילדים, ולחסוך זמן וכסף.
לעומת זאת, ליטיגציה מתבצעת בבית המשפט, שם כל צד מיוצג על ידי עורך דין, וההחלטות מתקבלות על ידי שופט. הליטיגציה לרוב יותר תוקפנית, עלולה להימשך זמן רב ולעלות יותר כסף, ובסופה ייתכן שתוצאת המשפט לא תהיה לרוח אחד מהצדדים. גישור מתאים יותר למי שרוצה לנסות להגיע להסכם בדרכי שלום, בעוד ליטיגציה מתאימה במקרים בהם יש מחלוקות עמוקות שלא ניתן ליישב מחוץ לבית המשפט.
מהו הליך יישוב סכסוך וכיצד הוא מתבצע במסגרת הליכי גירושין? הליך יישוב סכסוך נועד לסייע לבני זוג הנמצאים בסכסוך גירושין או בסכסוכים משפחתיים אחרים לנסות להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט. מטרת ההליך היא להפחית את המתח והעימותים בין הצדדים, תוך התמקדות בשיתוף פעולה ובטובת הילדים אם ישנם.
במסגרת הליך יישוב סכסוך, הצדדים נפגשים עם אנשי מקצוע כגון מגשרים, יועצים משפחתיים או עורכי דין, כדי לנסות לגבש הסכמות בנוגע לנושאים כמו חלוקת רכוש, משמורת ילדים והסדרי שהות, תשלום מזונות וכדומה. אם הצדדים מגיעים להסכמות, ניתן להגישן לאישור בית המשפט, מה שמאפשר סיום ההליך בצורה מהירה וידידותית יותר. במידה וההליך אינו מצליח, הצדדים יכולים להמשיך להליכים משפטיים בבית המשפט.
מהי הלכת בע"מ (בע"מ 919/15) וכיצד היא השפיעה על חישוב מזונות הילדים בגירושין? הלכת בע"מ (בע"מ 919/15), שניתנה על ידי בית המשפט העליון בישראל בשנת 2017, שינתה באופן מהותי את האופן בו נקבעים מזונות ילדים בגירושין. לפי ההלכה החדשה, כאשר ישנם הסדרי שהות משותפים והכנסות ההורים דומות, חובת תשלום המזונות לא תיפול באופן אוטומטי על האב כפי שהיה נהוג בעבר. תחת זאת, שני ההורים יחלקו את הנטל הכלכלי בהתאם להכנסותיהם היחסיות ולזמן שהותם עם הילדים.
המשמעות היא שבמקרים של שהות משותפת והכנסות דומות, ייתכן שהאב לא יידרש לשלם מזונות כלל, או שהסכום יופחת משמעותית, מתוך רצון להביא לשוויון מגדרי ולהגברת האחריות ההורית של שני הצדדים
