הסכם ממון לפני או אחרי הנישואין – כל מה שחשוב לדעת
הסכם ממון לפני או אחרי הנישואין הוא כלי משפטי חשוב ובעל ערך רב לזוגות שמעוניינים להסדיר את העניינים הכלכליים ביניהם בצורה מסודרת, ברורה והוגנת. הסכם זה נועד להעניק ביטחון לכל אחד מבני הזוג, לא רק במקרה של פרידה – אלא גם במהלך החיים המשותפים, כאשר יש פערים כלכליים, רכושיים או תכנונים משפחתיים מורכבים. בין אם מדובר בזוגות צעירים טרם נישואין ובין אם בבני זוג בפרק ב' עם ילדים מנישואין קודמים – הסכם ממון מעניק שקט נפשי, מונע מחלוקות עתידיות ויכול אף לחזק את מערכת היחסים.
הסכם ממון לפני או אחרי הנישואין – יתרונות, חסרונות והבדלים
יתרונות:
- בהירות כלכלית: כל צד יודע מה שייך לו ומה יהיה משותף – דבר שמונע סכסוכים עתידיים.
- שקט נפשי: ההסכם יוצר תחושת ביטחון – במיוחד כשקיים פער כלכלי בין בני הזוג.
- הגנה על נכסים קיימים: מאפשר להבטיח שהרכוש שהובא לקשר לפני הנישואין לא יחולק במקרה של פרידה.
- התאמה אישית: ניתן להתאים את ההסכם לנסיבות הייחודיות של כל זוג – גם אם מדובר בנכסים עסקיים, ירושות או ילדים מנישואין קודמים.
חסרונות:
- רגישות רגשית: לעיתים עצם העלאת הרעיון עלולה להתפרש כ"חוסר אמון".
- דרישה לאישור משפטי: הסכם לאחר הנישואין מחייב אישור של בית המשפט או בית הדין הרבני, ולעיתים גם בירוקרטיה מורכבת יותר.
- פחות גמישות בעתיד: מה שנקבע מראש, קשה לשנות בלי הסכמה הדדית ואישור מחדש.
הבדלים עיקריים:
- הסכם לפני הנישואין ניתן לאשר אצל נוטריון בלבד.
- הסכם לאחר הנישואין מחייב אישור של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
עושים סדר בזוגיות – גם משפטית
לסיכום, הסכם ממון לפני או אחרי הנישואין הוא לא מסמך של חוסר אמון – אלא בדיוק להפך: ביטוי לאחריות, רצינות ובשלות זוגית. הוא מאפשר לבני הזוג להת聚 על הדברים החשובים באמת – מבלי לחשוש מהשלכות כלכליות במקרה של משבר עתידי. כמו כל חוזה, גם הסכם ממון דורש ליווי משפטי מקצועי שיוודא שהזכויות שלכם נשמרות, ושאתם לא מוותרים על מה שמגיע לכם.
מוכנים לעשות את הצעד הבא?
צרו קשר עכשיו לקבלת ייעוץ מקצועי ומותאם אישית.
עוד בנושא
הליך גישור בגירושין – פתרון של שלום או ויתור?
קרא עוד
הסכם ממון לפני או אחרי הנישואין – כל מה שחשוב לדעת
קרא עוד
הסדרי שהות קטינים
קרא עוד
מידע חיוני: תשובות לשאלות חשובות

כבר כעת יובהר שאין תחליף לפגישה פרונטלית, הכרות פנים מול פנים עם לקוח שייתכן ותלווה אותו בהליך משפטי מורכב לאורך זמן. העולם המשפטי משתנה במהירות, ומשרדי עורכי דין מובילים עושים שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כדי לשפר את השירותים שהם מספקים ללקוחות. מה שהופך את השילוב הזה לכוח מנצח הוא היכולת לנתח מסמכים משפטיים במהירות, לבצע חיפושים מורכבים, ולספק אסטרטגיות מדויקות ומותאמות אישית. התוצאה היא שירות משפטי מתקדם שמבטיח דיוק, חיסכון בזמן, והצלחות מרשימות בבית המשפט.
בעידן הדיגיטלי, אין צורך לבזבז שעות מיותרות בנסיעות לפגישות משפטיות. בעזרת המדיה ברשת ניתן לקיים פגישות ייעוץ מקצועית עם עורך דין ישירות מהמחשב או הטלפון שלך. זה חוסך זמן, כסף ומאמץ, ומאפשר לך גישה מהירה לייעוץ משפטי, מכל מקום ובכל זמן.
בנוסף, שיחת ייעוץ ראשונית בזום למשך חצי שעה אינה כרוכה בתשלום, ומאפשרת לך להתייעץ בצורה חופשית ולבחון את האפשרויות שלך, גם אם תבחר להמשיך בייצוג עם עורך דין אחר. זה נותן לך גמישות מוחלטת בתהליך הבחירה מבלי להרגיש מחויבות מיידית.
גם מערכת המשפט עברה ייעול טכנולוגי בשנים האחרונות, ומשתמשת יותר ויותר בהוועדות חזותיות להופעות בבית משפט. זה אומר שאפילו בהליכים משפטיים מורכבים, ניתן לנהל דיונים מרחוק מבלי להגיע פיזית לבית המשפט.
במקביל, אנו מבינים שלעיתים יש לקוחות שמעדיפים פגישה פנים אל פנים. לכן, תמיד תהיה לך האפשרות להגיע למשרד לפגישה אישית אם תבחר בכך. הגמישות הזו מאפשרת לך לבחור את הדרך שהכי מתאימה לך להתנהל מול עורך הדין שלך

בישראל, באופן כללי, בגידה אינה משפיעה ישירות על חלוקת הרכוש בין בני הזוג. חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע כי הרכוש המשותף יתחלק שווה בשווה, ללא קשר לסיבות הגירושין. עם זאת, בגידה עשויה להשפיע על תהליכים אחרים, כמו משמורת על ילדים או תשלום מזונות, אם ניתן להוכיח שהיא משפיעה לרעה על טובת הילד או על תפקודו של אחד ההורים. חשוב לזכור שהחלטות בנושאים אלו מתקבלות בבית המשפט תוך התחשבות בטובת הילד ובהוכחות קונקרטיות.

גישור הוא תהליך שבו בני הזוג נפגשים עם צד שלישי ניטרלי (המגשר) כדי לפתור סכסוכים ולגבש הסכמות באופן ידידותי מחוץ לכותלי בית המשפט. המטרה היא לשמור על מערכת יחסים מתורבתת, במיוחד אם יש ילדים, ולחסוך זמן וכסף.
לעומת זאת, ליטיגציה מתבצעת בבית המשפט, שם כל צד מיוצג על ידי עורך דין, וההחלטות מתקבלות על ידי שופט. הליטיגציה לרוב יותר תוקפנית, עלולה להימשך זמן רב ולעלות יותר כסף, ובסופה ייתכן שתוצאת המשפט לא תהיה לרוח אחד מהצדדים. גישור מתאים יותר למי שרוצה לנסות להגיע להסכם בדרכי שלום, בעוד ליטיגציה מתאימה במקרים בהם יש מחלוקות עמוקות שלא ניתן ליישב מחוץ לבית המשפט.

הליך יישוב סכסוך נועד לסייע לבני זוג הנמצאים בסכסוך גירושין או בסכסוכים משפחתיים אחרים לנסות להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט. מטרת ההליך היא להפחית את המתח והעימותים בין הצדדים, תוך התמקדות בשיתוף פעולה ובטובת הילדים אם ישנם.
במסגרת הליך יישוב סכסוך, הצדדים נפגשים עם אנשי מקצוע כגון מגשרים, יועצים משפחתיים או עורכי דין, כדי לנסות לגבש הסכמות בנוגע לנושאים כמו חלוקת רכוש, משמורת ילדים והסדרי שהות, תשלום מזונות וכדומה. אם הצדדים מגיעים להסכמות, ניתן להגישן לאישור בית המשפט, מה שמאפשר סיום ההליך בצורה מהירה וידידותית יותר. במידה וההליך אינו מצליח, הצדדים יכולים להמשיך להליכים משפטיים בבית המשפט.

הלכת בע"מ (בע"מ 919/15), שניתנה על ידי בית המשפט העליון בישראל בשנת 2017, שינתה באופן מהותי את האופן בו נקבעים מזונות ילדים בגירושין. לפי ההלכה החדשה, כאשר ישנם הסדרי שהות משותפים והכנסות ההורים דומות, חובת תשלום המזונות לא תיפול באופן אוטומטי על האב כפי שהיה נהוג בעבר. תחת זאת, שני ההורים יחלקו את הנטל הכלכלי בהתאם להכנסותיהם היחסיות ולזמן שהותם עם הילדים.
המשמעות היא שבמקרים של שהות משותפת והכנסות דומות, ייתכן שהאב לא יידרש לשלם מזונות כלל, או שהסכום יופחת משמעותית, מתוך רצון להביא לשוויון מגדרי ולהגברת האחריות ההורית של שני הצדדים