אודות

כבר כעת יובהר שאין תחליף לפגישה פרונטלית, הכרות פנים מול פנים עם לקוח שייתכן ותלווה אותו בהליך משפטי מורכב לאורך זמן. העולם המשפטי משתנה במהירות, ומשרדי עורכי דין מובילים עושים שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כדי לשפר את השירותים שהם מספקים ללקוחות. מה שהופך את השילוב הזה לכוח מנצח הוא היכולת לנתח מסמכים משפטיים במהירות, לבצע חיפושים מורכבים, ולספק אסטרטגיות מדויקות ומותאמות אישית. התוצאה היא שירות משפטי מתקדם שמבטיח דיוק, חיסכון בזמן, והצלחות מרשימות בבית המשפט.
בעידן הדיגיטלי, אין צורך לבזבז שעות מיותרות בנסיעות לפגישות משפטיות. בעזרת המדיה ברשת ניתן לקיים פגישות ייעוץ מקצועית עם עורך דין ישירות מהמחשב או הטלפון שלך. זה חוסך זמן, כסף ומאמץ, ומאפשר לך גישה מהירה לייעוץ משפטי, מכל מקום ובכל זמן.
בנוסף, שיחת ייעוץ ראשונית בזום למשך חצי שעה אינה כרוכה בתשלום, ומאפשרת לך להתייעץ בצורה חופשית ולבחון את האפשרויות שלך, גם אם תבחר להמשיך בייצוג עם עורך דין אחר. זה נותן לך גמישות מוחלטת בתהליך הבחירה מבלי להרגיש מחויבות מיידית.
גם מערכת המשפט עברה ייעול טכנולוגי בשנים האחרונות, ומשתמשת יותר ויותר בהוועדות חזותיות להופעות בבית משפט. זה אומר שאפילו בהליכים משפטיים מורכבים, ניתן לנהל דיונים מרחוק מבלי להגיע פיזית לבית המשפט.

במקביל, אנו מבינים שלעיתים יש לקוחות שמעדיפים פגישה פנים אל פנים. לכן, תמיד תהיה לך האפשרות להגיע למשרד לפגישה אישית אם תבחר בכך. הגמישות הזו מאפשרת לך לבחור את הדרך שהכי מתאימה לך להתנהל מול עורך הדין שלך

בישראל, באופן כללי, בגידה אינה משפיעה ישירות על חלוקת הרכוש בין בני הזוג. חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע כי הרכוש המשותף יתחלק שווה בשווה, ללא קשר לסיבות הגירושין. עם זאת, בגידה עשויה להשפיע על תהליכים אחרים, כמו משמורת על ילדים או תשלום מזונות, אם ניתן להוכיח שהיא משפיעה לרעה על טובת הילד או על תפקודו של אחד ההורים. חשוב לזכור שהחלטות בנושאים אלו מתקבלות בבית המשפט תוך התחשבות בטובת הילד ובהוכחות קונקרטיות.

גישור הוא תהליך שבו בני הזוג נפגשים עם צד שלישי ניטרלי (המגשר) כדי לפתור סכסוכים ולגבש הסכמות באופן ידידותי מחוץ לכותלי בית המשפט. המטרה היא לשמור על מערכת יחסים מתורבתת, במיוחד אם יש ילדים, ולחסוך זמן וכסף.
לעומת זאת, ליטיגציה מתבצעת בבית המשפט, שם כל צד מיוצג על ידי עורך דין, וההחלטות מתקבלות על ידי שופט. הליטיגציה לרוב יותר תוקפנית, עלולה להימשך זמן רב ולעלות יותר כסף, ובסופה ייתכן שתוצאת המשפט לא תהיה לרוח אחד מהצדדים. גישור מתאים יותר למי שרוצה לנסות להגיע להסכם בדרכי שלום, בעוד ליטיגציה מתאימה במקרים בהם יש מחלוקות עמוקות שלא ניתן ליישב מחוץ לבית המשפט.

הליך יישוב סכסוך נועד לסייע לבני זוג הנמצאים בסכסוך גירושין או בסכסוכים משפחתיים אחרים לנסות להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט. מטרת ההליך היא להפחית את המתח והעימותים בין הצדדים, תוך התמקדות בשיתוף פעולה ובטובת הילדים אם ישנם.
במסגרת הליך יישוב סכסוך, הצדדים נפגשים עם אנשי מקצוע כגון מגשרים, יועצים משפחתיים או עורכי דין, כדי לנסות לגבש הסכמות בנוגע לנושאים כמו חלוקת רכוש, משמורת ילדים והסדרי שהות, תשלום מזונות וכדומה. אם הצדדים מגיעים להסכמות, ניתן להגישן לאישור בית המשפט, מה שמאפשר סיום ההליך בצורה מהירה וידידותית יותר. במידה וההליך אינו מצליח, הצדדים יכולים להמשיך להליכים משפטיים בבית המשפט.

הלכת בע"מ (בע"מ 919/15), שניתנה על ידי בית המשפט העליון בישראל בשנת 2017, שינתה באופן מהותי את האופן בו נקבעים מזונות ילדים בגירושין. לפי ההלכה החדשה, כאשר ישנם הסדרי שהות משותפים והכנסות ההורים דומות, חובת תשלום המזונות לא תיפול באופן אוטומטי על האב כפי שהיה נהוג בעבר. תחת זאת, שני ההורים יחלקו את הנטל הכלכלי בהתאם להכנסותיהם היחסיות ולזמן שהותם עם הילדים.
המשמעות היא שבמקרים של שהות משותפת והכנסות דומות, ייתכן שהאב לא יידרש לשלם מזונות כלל, או שהסכום יופחת משמעותית, מתוך רצון להביא לשוויון מגדרי ולהגברת האחריות ההורית של שני הצדדים